עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
שלי
25/11/2018 03:54
רננה
טאבו שלי, תלך, אהבה, עיניים פקוחות לרווחה
רוצה שתלך
שתישאר, שתכפר על הכל
שתנסה לתקן
שתלך ולעולם לא תחזור
שלא תשקע השמש לעולם
שלעולם לא תזרח
קודר לי ועצוב וקשה לי כל כך
רוצה לבכות ועדיין לא מסוגלת
עוד לא
אולי כשתלך הזעקה הזאת מתוכי תפרוץ
ואתפלל שתחבק אותי, ששוב תחזור

עיניי פקוחות לרווחה
מסרבת שוב אותן לעצום
אל מול השקרים שלך

אתה שוב בא לחבק
צוחק לך
מצפה שאתרפק מול החום שבחיוכך
שאתפרק לי לתוך הבטחון שבין ידיך

לא סיפרתי לאיש שבאת
איש לא יידע כשתלך
אתה הטאבו שלי
האור, הכאב, האפילה
טאבו שלי
שלי

עיניי פקוחות לרווחה
מתחננות להיסגר
להשאב שוב אליך
זאת רק אני שכבר לא יכולה





0 תגובות
סוֹפה של השתיקה?
19/11/2018 12:10
רננה
געגוע, אהבה, שתיקה, חלום, אכזבה, כאב, בגידה, לש
ובבוקר ההוא קמתי
ובתוכי כבר הבשילה ההחלטה
לא לשתוק עוד, לדמם מבפנים
לדבר את מה שאני רוצה

ואני רוצה אותך ותו לא
אותך ומעל שמיים תכולים, שמש נעימה
ורוח נעימה שתלטף ותסגור סביבנו, רק אני ואתה
ומתחתינו חול חם ורך כזה וריח של ים
ורשרוש אדוות שובבות שֹוחקות להן מעל פני המים
ואני איתך ואתה איתי

משחקים באהבה מציירים עולמות שיהיו רק של שנינו
מִשֹחקים כאלה ששייכים רק לאוהבים

*
ובים יש סירה ואיש עם משקפת
אני מזדקפת 
מביטה בו בערגה
כוספת שיבוא וייקח אותי ויהיה שוב שלי
איש אחד מלא אהבה

*
ואתה מביט בי ואני שותקת
תמיד ידעת שאני לא באמת שלך
שיש בי אהבה עמוקה שכזאת ונדר של שתיקה

**
אהובי יודע את מחשבותיי, ממתין שאפר את נדרי
ואני ממתינה שיפר את שלו
שתתעורר לחיים אהבתו

אנחנו באים, הולכים וחוזרים במעגלי החיים
תמיד מחפשת אותו

ותמיד הוא בוגד, מכזיב ואני עדיין שלו
מסרבת לפצות פה ולהעיד בפני כל על בגידתו
אולי פשוט מסרבת להודות שטעיתי

ואנו כאן ממשיכים
הולכת וחוזרת לפגוש את האיש
את אהבתי

כבר לא באמת מאמינה באהבה
רק מחפשת מנוחה
ורק זכרון קלוש של תחושת אהבה
לא מרפה ברגע האמת
נדר של אהבה
שתיקה

והוא שמתפלל שארפה משתיקתי
שאספר כבר
שבוי בשתיקתי
נידון לעד להביט בי
מתפתלת בייסורי אהבתי אליו
מסרבת לספר, לאהוב, להאהב
משתוקקת לאהבה כמו שהיתה לי ולו
זו שכנראה כבר לעולם לא תהיה

אהובי, התעוררתי
כבר פקחתי את עיניי
ואזרתי אומץ שלא לשתוק עוד
אך הפה עדיין קפוץ
נוצר בתוכו את זכרון נשיקתך
כשארפה ממך ארפה ממנה
ואולי לא תהיה בי עוד שתיקה

0 תגובות
איש בלי פנים
20/08/2018 10:24
רננה
איש בלי פנים, פרידה, ספק, חרטה, סליחה, לא יוד
אתה איש בלי פנים
הופעת לך ככה יום אחד נחתת בעולמי
הבנת מיד איך לגרום לי לחוש נחשקת, אהובה
אני עם הפחד והפגיעות למדתי לאהוב להבליח החוצה אל המסתור והמגן שבעולמך

עכשיו אתה עוזב, מוותר עליי
ואמרתי לך יפה שלום, סליחה ותודה
כל מילות הקסם שנרקמו ביחד באגדה
סיפור ילדים, השקר הזה שלמדו אותנו, שמרפא ומסדר הכל בחזרה
ועכשיו מצטערת שנתתי לך ללכת בכזה שקט, בכזאת קלות
מנסה להבין האם רצית שאמשיך להלחם עליך או שפשוט די, נמאס
כאב הספק והפחד להעיק, להפריע את שלוותך
הלב שלי פועם פעימות כפולות
להתעקש או פשוט להניח לך?



0 תגובות
כמיהה
12/08/2018 21:59
רננה
אהבה, געגוע, בין שני עולמות, כמיהה
לטיפה על כתפי
יד עדינה רכה, יורדת למותניי
ואתה מאחוריי
נושק לשפתיי
גולש לצווארי
ידיים עדינות וחזקות אוחזות בי
רגליים נמסות
כולי שפתיים וגוף הולם פועם אליך
ואני שלך
לחישות של אהבה
נשימות 
פעימות

קול מעיר אותי 
אולי זה אור השמש מרקד על עפעפיי
קומי עורי

רוצה להתחבא בתוכך
גניחה, מסרבת להפרד מהזכרון
מהמגע

ולאט לאט מחלחלת לה התודעה 
מעולם לא היית כאן
זאת לא המיטה שלנו
לא הבית שחלקנו

אתה רק זכרון
ואני בעומק השכחה
מסרבת שתחזור אליי
לא מוכנה שתלך מפה

לעתים רוצה להחליף אותך באחר
אחד כזה שנמצא כאן 
שירפא את הכאב הזה שנקרא אתה
ולפעמים מחייכת, מזמינה
פוצעת אחר בשבילך

הם אף פעם לא אתה
חיוך, מבט, צחוק מהפנט
אולי הפעם תבוא

לא, אתה רק צופה מביתך
2 תגובות
קראת לי
03/08/2018 16:32
רננה
אהבה, געגוע, בין שני עולמות, קראת לי
קראת לי אז באתי
נכון, לא קראת לי בקולך
אבל ספרו לי עליך
סיפורי גבורה
מן גיבור שכזה עטור הילה
איש מסתורין שהיה ונעלם
גיבור הם אומרים והלחישות באכזבה אומרות בוגד
וספרו לי על הכאב
וספרו על הפחד 
על הוריך 
חוסר האונים שבאי הידיעה

ואני שתמיד הייתי כזאת שרוצה רק לעשות טוב רצתי לעזרה
הרגשתי שנקראתי ורצתי בלי מחשבה
בלי שלום, ללא אף מילה השארתי עולם שלם מאחור
ולא חזרתי מאז

זוכר שמצאתי אותך?
אחרי שנים של שוטטות, מכוסה כולי באבק השכחה
כבר שכחתי למה באתי
כבר לא היה לאן לחזור, כבר לא הייתי שייכת לשם
ילדה אבודה  כזאת של שומקום, תלושה
ואתה זיהית מאין באתי וגששת וחקרת
לקח הרבה זמן עד שהבנתי שזה אתה

והזמן שלנו היה קצר
ולמדתי מה שלמדתי 
ודרכינו נפרדו

והיום כבר מבינה שיכולתי לחזור
שעדיין יכולה
כבר שכחתי את עצמי
ויודעת שהוא עדיין מחכה לי
האיש הזה 
חיים שלמים שעזבתי בשבילך

ואני עדיין נקרעת
מהססת
אולי אצטרך להודות בתבוסה
והתהיה האם צדקתי או טעיתי
לעד משאירה אותי כוספת לעולמו אבל נשארת בעולמך

נצח של געגוע 
של אכזבה מרה
כאב צורב
קריעה
ומשהו עמוק בתוכי מתעורר
מחמם מבפנים

קוראת לו, קוראת לו....
ולפתע מבינה שזה הוא שקורא לי
אהבה



0 תגובות
צעקה
31/07/2018 09:30
רננה
אל תלך, שתיקה, צעקה, געגועים
זה שורף כשאתה לא פה, מרגישה ככ לבד
הגעגוע ככ חזק, שקוע אצלי עמוק בעצמות
שואלת איפה אתה ואתה לא עונה לי, לא משיב
אומרת התגעגעתי ואתה שותק
איך זה שהמבט שלך מעיר בי שתיקה רדומה, כמיהה
נסחפת אליך, נכנעת 
אני שלא מוותרת על כלום לאף מוותרת על עצמי בשבילך
ואתה בא והולך מחכה רק שאבקש שתשאר
אבל אתה איש כזה שכמוני רק שותק
נדרים של שתיקה ואני תמיד שם בשבילך ואתה תמיד שם בשבילי
ואני בתוכי כולי צועקת שתבוא כבר שתגיד משהו שכמו שאתה דורש אותי תדרוש הפעם להשאר, לא תוותר, לא תכנע לי
מתפתלת מבפנים מתפללת שיום יבוא ותכניע את הכאב את הצעקה הזאת שבתוכי שלא רוצה שתבוא שלא מסוגלת שתלך
נשיקה חמה על שפתיי אש בגופי ואותה הזעקה שחורכת את גרוני אתה הולך?
0 תגובות
איש, שלי?
10/05/2018 20:16
רננה
אהבה, בין עולמות, געגוע, לאהוב אותו
מרגישה את מבטו, את קרבתו, את הבל נשימתו, את מחשבותיו.
כל כך קרוב אליי, מחייך, שואל, נוגע לא נוגע, מתרחק והולך, חוזר אליי, חושש להתקרב מפחד להתרחק.
ואני, שרוצה את האיש הזה ולא רוצה אף איש בחיי מתכווצת כשהוא בא, כוספת כשהוא הולך, מתפללת ועורגת שיחזור אלוהים שיחזור ויהיה לידי וכשהוא חוזר לעתים עולה לו חיוך בעיניי שמזמין אותו להשאר, לאהוב אותי.
רוצה אותו ככה כפי שהוא שלא ישתנה לי שיאהב אותי כל כך חזק עד שלא תהיה לי ברירה וארשה לו לאהוב אותי כי לא לכל אחד מותר.
ואז כבר לא תהיה לי ברירה, שום בחירה רק לאהוב אותו
אלוהים כמה רוצה כבר לאהוב אותו

0 תגובות
זכרונות של בית שעזבתי
10/04/2018 05:34
רננה
שיר של געגוע, סליחה, זכרונות, בית, עזיבה, עד
לפעמים אני נזכרת בבית שעזבתי
פעם גרתי שם
חם, מואר, עם אנשים שאהבתי
אבל עזבתי, כבר אינני שם
לא חוזרת, הם כבר לא יכירו, אני כבר לא משם
אני אחרת, לא זאת שעזבה אותם
לא חוזרת
בינתיים פה נשארת
עד מתי?
0 תגובות
הוא מביט בי
10/04/2018 04:54
רננה
געגוע, אהבה, שתיקה, סליחה, בין עולמות
לפעמים השער הזה נפתח, אולי זה חלון, רק צוהר אבל משהו נפתח ובלי לשים לב מתעורר לו כיסופון, בפינת הלב, מכמיר, מעט מבויש ממתין שאבחין בו ואולי תהיה בי שעת רצון לנסות להתבונן מי זה קורא לי משם, משם...
פתאום הכל חי ונושם בי, כמו התעוררתי לפתע מחלום, מנסה לראות אך עיניי עדיין עצומות, מסרבת לפקוח אותן מבלי לדעת מה בדיוק ייחשף לו לפתע לנגד עיניי, מתחננת למעט שליטה ויודעת, יודעת שהמאבק מיותר ועדיין עומדת במריי, מסרבת לראות, להבחין
משהו בי עדיין כואב, מסרב להתנחם, שאריות של עלבון צורב, אדים קלושים של זכרונות, ספק זכרונות... של מי? ממה? 
הוא צופה בי, שותק, לבו תפילה ואני? אני כאב של געגוע, של צער, של זכרונות, של אהבה, בגידה והוא? הוא רק מביט ולבו תפילה
הסערה שוב עולה בי ואני מתערסלת בתוכה, האם הוא מביט בי או רק אני אותו רואה? 
עולם של דמיון עולם של תעתוע עולם של אשליה
לו רק היה מרפה, מתרפא בי הצער הזה, הנורא אולי הייתי שואלת, לוחשת מי אתה? 
אבל אני כל כולי נדר של שתיקה, של כאב, של צער, של אהבה
רק מביטה בו ושותקת, אני שתיקה


4 תגובות
חברים
see from the heart
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון